ים של גאווה

יום חמישי, 13.5, היום הראשון על סיפון המג'יק 1

12:00

במונית מתחנת הרכבת לנמל באשדוד, אני פוגש שלושה צעירים סטרייטים מנתניה. "שאני אבין, כל האנייה הזו - זה גאווה?", שואל האגרסיבי מביניהם. אני עונה לו שזו אמורה להיות הפלגה גאה, אבל לא לדאוג - יהיו גם בנות. מסתבר שכשהם קנו את הכרטיסים אמרו להם שבגלל ההופעה של דנה יהיו גם הומואים על הספינה, והם לא ידעו בדיוק למה הם נכנסים.
"איחס, פעם איזה הומו נגע בי, רציתי לפרק אותו במכות", ממשיך האגרסיבי. אני אומר שלא כל ההומואים כאלה, ושהרי ידוע שהמסיבות של ההומואים הן הכי טובות, ושאני בטוח שהוא ייהנה ושיהיה בסדר. אנחנו מסכמים שנדבר שוב בסוף ההפלגה.

13:00

בטרמינל, אחרי הנוהל הרגיל של בדיקת הדרכונים והפקדת המזוודות, מגיעים הכלבים לחפש סמים בתיקי היד. לא בכל הפלגה של המג'יק 1 זה קורה, אבל להפלגה הזאת, מעניין למה, הם הגיעו. אבל, אל דאגה. שום כלב לא יפריע להומואים ליהנות.

13:30

בפתח האנייה עומד סוג של צוות בידור, צבוע בצבעי גוף מנצנצים. אבל מה שמעניין את כולם זה הדיוטי פרי. מהר מאוד מסתבר שאלכוהול נשאר בדיוטי פרי ושאסור להעלות אותו לסיפון. בכלל, אסור להעלות שום נוזל שהוא, כולל מים, בשום נמל שבו נעגון במשך ההפלגה.

150 סטרייטים עולים לספינה ולא יודעים מה מחכה להם, כש-300 הומואים מקיפים אותם מכל עבר. בספינה שתפוסתה המלאה היא 900 איש זה נראה די ריקני, אבל המארגנים דווקא מרוצים מהמספרים, בהתחשב בעובדה שזה Off Season. אני מבין את המארגנים שמכרו חדרים גם לסטרייטים, מסיבות כלכליות, אבל ההכלאה הזו נראית לי קצת מוזרה. האמת? אני מרחם בעיקר על הסטרייטים המסכנים. הומואים הרי יסתדרו בכל מקום.

14:00

החדר קטן אבל פונקציונלי. אנחנו בקומה 7 המצוינת, במפלס אחד עם הרחבה סביב הבריכה, שם מתקיימת עיקר הפעילות. "DJ הבית מייקי", שם שעוד נשמע הרבה בהפלגה הזו, מנגן שם בפול ווליום מוזיקה "שמחה" - משהו בין מוזיקת חתונות ללהיטים לא ברורים. מהר מאוד הוא יבין שצריך להגביר את הקצב והווליום.

מסביב לבריכה הריקה, כמה הומואים כבר שרועים בבגדי ים עם כוס וודקה רד בול, ושניים שהתחילו מוקדם כבר רוקדים שם במרץ. יונתן, צעיר שווה בתחתוני קומיקס, עושה כל מאמץ כדי לקבל תשומת לב. הוא עושה תנועה של "גשר" על גדות הבריכה, ואני מחליט לקרוא לו מעכשיו "נער הגשר".

15:00

ההפלגה, שאמורה הייתה לצאת ב- 14:00 יוצאת באיחור, כי אחד ההומואים נשלח לעיר כדי להאריך את הדרכון שלו שלא היה בתוקף, והוחזר לספינה. יופי, בנים, תמיד אפשר לסמוך עליכם שמשהו ישתבש. אני ושותפי למסע הולכים לאכול. בחיים לא אכלתי כל כך הרבה אוכל, אבל כשהכול כלול ושותים אלכוהול כל היום, קשה מאוד לדלג על ארוחות.

16:00

צפירה מחרישת אוזניים קוראת לכל אורחי הספינה להגיע לרחבת הבריכה, להדגמת חובה של חגורות ההצלה, וכולם יוצאים מהחורים. זאת הזדמנות נדירה לפגוש את כל נוסעי הספינה. לידי יושבים כמה סטרייטים ומפצחים גרעינים, ויש גם כמה סבתות וכמה ילדים. ההומואים - מתחלקים, כמו בכל מסיבה, להרבה מאוד קוקיצות ואוחצ'ות, ולכמה ויאז'ות, כמוני. דנה אינטרנשיונל מגיחה גם היא מחדרה, ומתיישבת לצד הרקדנים והחברות שלה. השמועות אמרו שהיא תצטרף רק בלילה האחרון, אבל הנה היא כאן, עם כולם. במקרה או שלא במקרה מנגן DJ הבית את "עלי" שלה ושל סאבלימינל - שיר שעוד יחזור כאן כמה פעמים עד הלילה האחרון, אז תבצע אותו דנה עצמה. במהלך ההפלגה היא מגיחה בעיקר לארוחות, בלי איפור ובלי מסיכות. היא מצטלמת ומסתחבקת עם כל מי שמבקש, ולא עושה עניין מכלום. סחתיין.

איש הצוות מסביר על נהלי הבטיחות, ושאם קורה משהו - משאירים הכול מאחור, ולוקחים לסירת ההצלה רק בגדים חמים. Yeah Right, ההומואים בחיים לא ישאירו מאחור את אופנת אביב-קיץ 2010, פלוס כל מה שהם קנו בדיוטי פרי, באלניה ובלימסול, ויקפצו לסירה.



16:30

הבום-בום-בום ממשיך בפול ווליום כשהבריכה הקטנה מתמלאת במים, ומדי פעם קופץ אליה אחד החוגגים להתרענן. המוזיקה החזקה לא מאפשרת ש