צילום אילוסטרציה: Jesse Yardley, flickr



גרסה להדפסה
עדכוני RSS

אהבתם את הכתבה?

עוד בנושא

איזה ביסקסואל/ית את/ה?

מ"האמיתיים" דרך "המקצועיים" ועד "האופורטוניסטים" - דניאל הופמן מציג את סוגי הזהויות הביסקסואליות ויוצא למסע בעקבות ה-"Bדאר"

דניאל הופמן  [צרו קשר] [עמוד כתב/ת]
יום שני, 31/8/2009

כצפוי, "המדריך להשתקת הביפוביה" עורר גל טוקבקים רגיל ביותר, שכלל, בין היתר, הבעת הזדהות עם המאבק הביסקסואלי, שנאה לא מוסברת, שנאה מבוססת של "אחד שיודע" ואף ויכוחים מלומדים על "הטרונורמטיביות" ושאר נושאים ממיטב הסילבוס של לימודי המגדר. לרוב לא הופתעתי. כמי שמפרסם תכנים ביסקסואלים כבר שנים, רוב הטוקבקים (כמו גם כותביהם) היו מוכרים ואהובים.

עם זאת, שתי תגובות משכו את תשומת ליבי במיוחד, באשר הן שיקפו נקודה נוספת עליה תיכננתי לכתוב "ביום מן הימים" - ככל הנראה, אין זמן טוב יותר מהיום. על פי תגובה אחת, אחת הבעיות של הביסקסואלים היא שישנם כאלה "אמיתיים" וישנם כאלה שרק "משתמשים בביסקסואליות לרעה" וגורמים למטענים השליליים נגד קהילת הדו־מיניים. תגובה אחרת עסקה בנושא ה"גיידאר" והשיוכים הסטריאוטיפיים לבני אדם, בהתאם לנטייתם המינית ו/או לזהותם המינית, ומכאן התפתח גם דיון על ה"בידאר" ועל שאלת קיומו.

אז, האם ישנם typeים של ביסקסואלים? האם ישנם סוגים ומינים, תתי הגדרות בתוך הקהילה הביסקסואלית? האם ניתן לזהות ביסקסואלים בכלל? ואם כן, האם ניתן לזהותם באותה הקלות כמו את ההומוסקסואלים או הלסביות או הטרנס? האם ביסקסואל יזהה "טוב יותר" ביסקסואלים אחרים, כלומר האם יש "בידאר"?

אין ספק שמדובר בשאלות כבדות משקל, שניתן להשיב עליהן במספר מישורים. הסקירה שאביא כאן מבוססת על רשמים אישיים, על ראיונות שערכתי ועל קריאת מחקרים, עדויות וספרים, בעיקר בעלי זווית בהוויוריסטית (התנהגותית). איני מתיימר לקבוע כאן מסקנות מרחיקות לכת, לא אביא סטטיסטיקות ולא אבסס את דבריי על ממצאים כמותיים כלשהם. אני משוכנע, כי בעלי מקצוע אחרים - פסיכולוגים וסטטיסטיקאים למשל - יכולים לבקר רשימה זו.

אני משוכנע גם שאקים עליי לא מעט מבקרים מבני ומבנות הקהילה הבי/פאנסקסואלית, שיטענו כי דבריי אינם נכנסים בגדר הפוליטקלי-קורקט הנדרש למאבק הביסקסואלי. הביקורת לא תוריד מתקפותה של הרשימה, באשר דבריי ינוסחו בפרדיגמה פוליטית־חברתית דווקא, כאמור, מתוך מחשבה פרקטית כי עלינו - הביסקסואלים - מוטלת החובה לנסות ולהסביר את מורכבות הזהות הזו, ואת פניה הרבים.

כאשר מדברים על זהות מינית, חשוב לציין, כי מרכיב חשוב ועיקרי בה, כך על פי המחקר המודרני, הוא ההגדרה העצמית. במילים אחרות, אני אוכל כאן באותות ובמופתים להסביר ולנמק מדוע אדם משתייך לקהילה הביסקסואלית. למרות זאת, אם הוא או היא בוחר/ת להגדיר את עצמו כ"יותר הומו", או כ"סטרייט מתנסה", או כ"לסבית עם מעידות", או סתם כ"מטרוסקסואל", הרי שהגדרתם עדיפה על הגדרתי, ואין לאיש זכות לערער עליה. השמת תוויות וקיטלוג (יהיה זה המקצועי ביותר) הם בסופו של דבר, תולדה של התבוננות חיצונית והתיימרות לשים עצמך בנעלי אדם אחר. משום כך, יש להזהר בכך ולכבד את הקולות השונים ביחז לכך.

כמי שקרוב לנושא וחוקר אותו מספר שנים, למדתי לזהות תבניות התנהגותיות, או מכנים משותפים בסיפורים של מרואייינים וחברים, כך שרגישותי לבחירת התווית "ביסקסואל" ולהשמתה על אדם התחדדה עד מאוד. האם זהו ה"Bדאר"? ספק אם אוכל להגדיר אותו בשלב זה, או להסבירו, בצורה שתשכנע כאמור, גם את בעלי המקצוע המומחים לנפש האדם, אבל במלוא הצניעות, אנסה להציע מספר "קבוצות עדות", המשתקפות כאמור בספרות ובנסיוני האישי.

ברצוני להתנצל מראש על הפופוליזם (כן, יהיו דו־מיניים שלא יאהבו את זה), ההכללה (ישנם המון ביסקסואלים שנעים בין הקבוצות, או שלא רואים עצמם משתייכים לאף אחת מהן) ועל ההפשטה (סליחה פאנסקסואלים/ות על הבינאריות התפיסתית במאמר זה), אליהן אני נדרש, כאשר אני כותב מאמר מסוג זה, המבקש, מטעמים פרקטיים, לקטלג ולהכניס בני אדם לתבניות - קונספט שנוגד לחלוטין את מערכת האמונות שלי ואת תפיסותיי ביחס להגדרות הזהות המינית.

"הביסקסואלים בליבה"
אלו המכונים בלשון העם "הביסקסואלים האמיתיים". אלו שהם "בדיוק באמצע" כמיטב המיתוס. הם יצאו עם נשים ועם גברים, היו להם מערכות יחסים מחייבות עם נשים ועם גברים, הם התנסו במידה זו או אחרת עם שני המינים, הם מגדירים עצמם ביסקסואלים וביסקסואליות ומתעקשים על תווית זו, בכל דיון על נטייה מינית וזהות מינית. חלקים יתחתנו עם נשים, חלקם יתחתנו עם גברים, חלקם יישארו רווקים, חלקם יבחרו במוסד הידועים בציבור. ישנם אינספור מחקרים ביחס למספר הביסקסואלים האלו. בדומה למחקרים העוסקים במספרים הנוגעים להומואים וללסביות, רוב ההערכות נובעות מקונספציות ישנות ביותר ומובנות משיקולים פוליטיים, ולאו דווקא שעונות על נתונים סטטיסטיים. ישנם למשל המרחיקים לכת, שטוענים כי מספר הביסקסואלים - על שלל סוגיהם - עולה על מספר ההומואים והלסביות גם יחד. דומה שעל הסטטיסטיקה בשירות הפוליטיקה ועל המספרים עצמם אייחד דיון נפרד בהזדמנות אחרת.

"ביסקסואליים מקצועיים"
חבריה של קבוצת הביסקסואלים הזו אינם מסתפקים באימוץ הזהות האנטי־דיכוטומית הזו, אלא אף נלחמים עליה בחירוף נפש קווירי. הם הביסקסואלים שבליבה שיטרחו להוסיף את ה"ב", בכל פעם שקהילת הלהט"ב שוכחת אותה, יסבירו לכולם על מהות הביסקסואליות ויעשו הכול כדי להגיע למצב שבו ביסקסואליות היא למעשה דבר רגיל, מקובל וברור מאליו. בדומה להומואים המקצועיים, תמצאו אותם בכל עצרת להט"בית, בוועדים של ארגוני הקהילה - וכמובן, גם בטוקבקיה, שם הם טוענים בלהט ובחום אידיאולוגי ומקריבים פיסות מנשמתם כדי להסביר לכולם את מה שכל כך מובן להם ובוער להם בעצמות.

"ביסקסואלים שבדרך"
כינוי לא מוצלח במיוחד לאותם ביסקסואלים המצהירים על עצמם ככאלה, אך לאחר תהליך תקופתי מסוים, הם יגדירו עצמם הומואים "לכל דבר ועניין". כאלה הם מתבגרים המפחדים לספר להוריהם, ולכן הם בוחרים באופציה ה"קלה יותר" או "המדורגת". כאלה הם גם הומואים בוגרים שאינם מסוגלים או אינם מעוניינים בהתמודדות החברתית הכרוכה באימוץ הזהות ההומוסקסואלית, ולכן יעדיפו להגדיר את עצמם ביסקסואלים. מעניין לחקור מהו האחוז מבין אלו שיום אחד יהיו ל"ביסקסואלים שבליבה", לעומת אלו שיום אחד יגדירו את עצמם הומואים. לטעמי, ההגדרה העצמית היא המשמעותית ביותר, ואני מסרב בפירוש לשיפוט מוסרי ולהענקת ציון לבני קבוצה זו, כאילו הם בדרגה אחרת מהביסקסואלים המקצועיים למשל. תופעה מעניינת נוספת היא שרבים הם אלו שעשו שימוש בכרטיס הביסקסואלי בעבר, עושים בו כעת קרדום לחפור בו, כנגד ביסקסואלים, תוך הבאתם עצמם כדוגמה ל"שקר הגדול" שהוא "וודאי" מנת חלקם של כל הביסקסואלים, אליבא דאותם ביפובים.

"ביסקסואלים אופורטוניסטים"
המדובר כמובן באייקוני תרבות וברנז'ה המבקשים להסתופף באופן זמני או קבוע בקרבת קהילת הלהט"ב, אך בד בבד להישאר בחיקה החמים של הסטרייטיות המיינסטרימית. לא ניתן לדעת בוודאות עד כמה מדובר באימוץ זהות יח"צני אופורטוניסטי, באופנה חולפת, או אולי בהתפתחות ובהכלה זהותית מורכבת. עם זאת, אין ספק שעובדת היותם של רבים מבני ומבנות קבוצה ידוענים מביאה לתוצאה הבלתי נמנעת: העלאת הדיון באג'נדה הביסקסואלי בהקשרים תקשורתיים רדודים, שאינם מאפשרים דיון מעמיק בביסקסואליות ובמיתוסים הכרוכים בה, אלא אדרבה, מחזקים רבים מהם ומביאים לדה־לגיטימציה של בני קבוצות אחרות.

בנוסף, יש מי שיגדירו גם סטרייטים, המצויים במסגרת מוגבלת (בית כלא, שבט נידח, אי בודד וכו') מחוסרת אופציות, שאז הם מקיימים יחסי מין עם בני אותו מין. אין ספק שקטגוריזציה זו בעייתית. יש מי שיגדירו אותה כהומוסקסואליות אופורטוניסטית, יש שיטענו לביסקסואליות אופורטוניסטית, ויש שיטענו שמדובר בלא יותר מ"מעידה" מחוייבת המציאות מזהותם הסטרייטית.

"ביסקסואלים בלתי נראים" או "ביסקסואלים מבודדים"
ישנן דוגמאות רבות ואבחר שתיים מהן. כאלה למשל הם הדו־מיניים ש"לא מסתובבים בקהילה", פליטי חדר "סטרייט בסטרייט" מצ'ט איי.או.אל המיתולוגי וכל מיני יוצאי מג"ב/גולני שתראו באטרף. כאלה הם גם "נשוי ומחפש", או "זורם חופשי" וכדומה.

כאלה גם הן ביסקסואליות המצויות במערכת יחסים עם בת זוג לסבית, המעדיפות שלא לציין את דבר משיכתן לבני המין הנגדי "כי ממילא אני עכשיו בזוגיות, אז למה לסבך את זה".

אלו הראשונים, הם אלו המבוקרים ביותר על ידי "ההומואים המקצועיים", ואף מהווים תירוץ להכללות כלפי הביסקסואלים בכללותם. הם "שקרנים", "בוגדים", "לא סגורים על עצמם", "בלתי מפותחים זהותית" ושאר מחמאות. כל הומו ממוצע משוכנע שבעזרת שישיית בירות, או במסיבה הנכונה, הוא יצליח להפיל אותם ולהוכיח להם, שהוא "יותר טוב מהחברה שלך בבית" - "רק תנסה".

אלה האחרונות מצויות במצב בעייתי אף יותר. הן כביכול כבר מצויות בתחומה "המחבק" של קהילת הלהט"ב, אך מסרבות לחשוף את זהותן הביסקסואלית, כיוון ש"זה לא פרקטי", או כיוון שהן חוששות מאלימות ומהדרה.

כולם ביסקסואלים
כאמור בפתח הסקירה, היא מבוססת ברובה על התרשמותי האישית, על ניסיוני ועל קריאת חומרים רבים בנושא. ישנן קבוצות ותת קבוצות רבות נוספות (ישנם למשל חוקרים, המגדירים 13 סוגים שונים של ביסקסואלים). התנצלותי נתונה מראש לכל מי שרואה עצמו נפגע מן הקטגוריזציה או מהיותה בלתי מושלמת. בנוסף, כל בני הקבוצות השונות, מקובלים, ראויים ואהובים עליי. אין במאמר זה כל ביקורת או כל רצון למדרג או להענקת משקל מוסרי לבני קבוצה זו או אחרת או לקביעת מי מהביסקסואלים הוא "ביסקסואלי יותר". כל המבקש לראות מדרג כזה עושה זאת על אחריותו בלבד.

אחד המוטיבים המרכזיים ביותר, בחשיבה הביסקסואלית, הוא ההכלה. כמאמין גדול בקבלת השונה, בהגדרה עצמית ובהרחבת הגבולות הליבראליים, אני סבור כי הקבוצה הביסקסואלית היא אקלקטית ומכילה אנשים רבים, בעלי דיעות רבות, הגדרות רבות, אורחות חיים כאלה ואחרים - וכולם טובים. זו הסיבה שכאשר החל המאבק לנראות ביסקסואלית בישראל, בחרתי לעברת את אחת הסיסמאות הפופולריות ביותר בעולם הביסקסואלי - "חוגגים את השוֹנוּת" - ולאמצה לחיק השיח.

טוען טוקבקים...