חנוך דאום בטרנסופוביה מכוונת

עיתון ידיעות אחרונות פרסם במוסף לשבת את טורו של חנוך דאום בו הוא משתלח באנשים טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים. דאום, עיתונאי צמרת, מכנה טרנסג'נדרים בעלי "הפרעת אישיות", ומתייחס אלינו בצורה מפורשת כתופעה לא בריאה שמסוכן לעודד. ביטויים אלה מצטרפים לדבריה של העיתונאית הותיקה גפי אמיר, שהתייחסה לטרנסג'נדרים בכינויי גועל מופגנים רק לפני ימים ספורים מעל דפי עיתון זה, ולטורו הטרנספובי של נועם גיל על דנה אינטרנשיונל, שהופיע לפני כחודשיים בעיתון "ידיעת תל-אביב".

הפעם, לא מדובר "רק" בפנייה במגדר הלא נכון שנובעת מבורות של הכתב, אלא בדה-לגיטימציה מפורשת לקיומם של טרנסג'נדרים. חנוך דאום אינו בעל רקע כלשהו בתחום הטיפולי, אך למרות זאת הוא מרשה לעצמו לכנות טרנסג'נדרים בעלי "הפרעה אישיות" וממליץ לשלוח טרנסג'נדרים "מיידית לטיפול". בכך, הכותב מחזק סטיגמטיות שאנו מתאמצים כל כך להילחם נגדה.

את הטרנספוביה וההסתה בטור, דאום מתרץ בהיתממות, תחת הטיעון של חופש הביטוי. התשובה היא מאד ברורה – לא. אסור לומר דברי שטנה השוללים את הלגיטימיות ואת צלם האנוש של ציבור שלם.

לדברים שפרסם חנוך דאום כעיתונאי בכיר, בעיתון סוף השבוע שלו תפוצה רחבה, יש השפעה רבה על ציבור הקוראים. מדובר בהתבטאויות קשות ביותר כנגד האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, שאסור לתת להן יד. התבטאויות אלה מזכירות את ההסתה של חברי הכנסת מש"ס כנגד האוכלוסייה הלהט"בית.

במכתב התגובה שלה למאמרו של דאום, כתבה נורה גרינברג:
"דאום שואל בהיתממות האם מותר לו להביע את דעותיו המסוכנות והמקוממות. התשובה
צריכה להיות: לא! [...] מדעות כמו אלה שמביע חנוך דאום יש לשלול כל לגיטימיות. התבשמות השווא של דאום כמי ש"תומך במאבקם הצודק של בני הקהילה הגאה" נשמעת חלולה במיוחד כאשר באותה נשימה הוא תובע לעצמו את הזכות לבזות ולרמוס את מי שקיומו אינו נראה לגיטימי בעיניו. דבריו, המוכיחים שאינו יודע כלל סובלנות מהי, היו מהווים הסתה חסרת אחריות בכל עת, אבל פרסומם שבועיים אחרי הפיגוע הנורא באגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנסג'נדרים מבטא אטימות מכאיבה במיוחד."

יעל משעלי כתבה למערכת העיתון:
"אי הנוחות שמרגיש דאום למול "חלק מהלהט"בים", כלומר לנוכח טרנסים וטרנסיות, היא אותה 'אי נוחות' שלפני שנים לא רבות הרגישו מול הומואים ולסביות. [...] כולנו בני אדם שרוצים לחיות בשקט, בלי שיירו עלינו, בלי שייכו אותנו ובלי שיסיתו נגדנו ציבור שלם. היתכן כי הסיבה לחוסר יכולתו של דאום לדמיין מצב בו מי שנולד במין זכרי יבחר להיות אשה נעוצה במעמדן של נשים בחברה? היתכן כי האפשרות שלא רק בתו, אלא כל בת או אישה, תוכל להפוך לגבר מאיימת עליו כל כך, משום שהיא עלולה להוביל לכך שגבריות והפריבילגיות השמורות לה יפסיקו להיות נכס של גברים? מי שם את דאום לשופט ולאב מוסרי של נשים וגברים באשר הם/ן? מי הסמיך אותו לקבוע את גבולות הנורמליות?"

עזרו לנו להילחם בטרנספוביה בתקשורת, ושלחו גם אתם תגובות מחאה כנגד דברי ההסתה.



תאריך פרסום: 14.08.09

עיתון: ידיעות אחרונות המודפס, המוסף של שבת

כותרת: "מכתבים לקבוצת מיעוט"

כתב: חנוך דאום


"האם מותר לומר בקול כי למרות שאני תומך במאבקם הצודק של בני הקהילה הגאה ומאמין שלהיות הומו או לסבית זה לחלוטין משהו מולד ולחלוטין בחירה לגיטימית, קשה לי עם חלקים מהמכלול המכונה להט"בים?

"[...]עם כל הפתיחות והפלורליזם, גבר שחותך את איבר מינו כדי להפוך לאישה, ובכן, נראה לי כמו הפרעת אישיות, כמו משהו לא בריא, לא מאורגן, לא קביל וכזה שמסוכן לעודדו?"

"האם מותר לי להודות, שאם הבת שלי תספר לי יום אחד שהיא לסבית לא תהיה לי שום בעיה עם כך, אבל אם היא תספר לי שהיא רוצה להפוך לגבר - אשלח אותה מיידית לטיפול?"


• דה-לגיטימציה לקיומם של טרנסג'נדרים
• הסתה לשנאה וחוסר קבלה
• חיזוק סטיגמות חברתיות לגבי ציבור הטרנסג'נדרים