זו האמת שלי

מייקל לוקאס לא מרגיש שהוא צריך שיעור בציונות. אם כבר, הוא חושב שהוא יכול לתת אחד בעצמו, והכוונה היא לא לשיעור פרונטאלי עם מצגות מפורטות כחומר עזר, אלא לשיעור בעירום פרונטאלי עם סצנות מין מפורטות כחומר סיכה. 

למי שעוד לא שמע או ראה את הפרסומים באטרף, הבמאי ושחקן הפורנו מייקל לוקאס הגיע מארצות הברית לישראל כדי להפיק את סרט הפורנו ההומוסקסואלי היהודי הכשר למהדרין הראשון, והוא רואה בכך "שיעור מולדת" מחכים יותר מכל מעשה הסברה אחר שעורכת ישראל (או שעורכים עבורה) בעולם. אנחנו פוגשים אותו לשיחה בדירה שהוא שוכר פה למשך שהותו. הוא יושב מולנו בחולצה מכופתרת רק עד החצי ושרשרת זהב עם מגן דוד בולט על חזהו, משדר כולו נינוחות.

"מבוקר עד ערב, בכל מדינות העולם, מה שרואים ושומעים על ישראל הוא איום ונורא", הוא מספר. "בהתאם לזה נוצר דימוי של מדינה אלימה, מוסלמית ברובה, לא מתקדמת, מכוערת. מדינה שבה תולים הומואים ברחובות, או שלכל הפחות אין להומואים מקום במרחב הציבורי שלה. אני הגעתי לכאן במטרה לצלם סרט שיעקוף את כל הדימויים האלה ויראה את הצדדים היפים של ישראל, ואני לא חושב שיש דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר דרך הפורנו. רק תסתכלו מפה החוצה, על הים, על הנוף, על תל אביב – זה לא מדהים? זה מה שאני רוצה שאנשים יחשבו כשהם שומעים את המילה "'ישראל", הוא יורה באנגלית עטופה במבטא רוסי דק-אבל-מורגש.

הסנטימנטים של לוקאס לישראל הם לא "סתם" הצהרות סובלניות - יש להם אחיזה של ממש באישיותו ובהיסטוריה הפרטית שלו. האזרח האמריקאי מייקל לוקאס נולד במוסקבה לפני 37 שנה כאנדריי ברגמן, לזוג הורים יהודים. הוא מספר כי כילד הוא סבל מאוד מהצקות אנטישמיות ומאווירה כללית שנטעה בו את תחושת השונות על רקע היותו יהודי. 

אחרי שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת מוסקבה, הוא החליט שנקעה נפשו מרוסיה, ואחרי שנדד קצת באירופה, הוא עבר ב-1997 לניו יורק, "עם מאתיים דולר בלבד בכיס", וחשב מה הוא יכול לעשות כדי להצליח: "אני אדם פרקטי, והיה לי ברור שאני חייב להצליח מאוד – ובמהירות. כשהגעתי לניו יורק הייתי סתם עוד עורך דין מהגר, בלי שפה ובלי כסף. להפוך לשחקן? היו עוד מיליונים כמוני שעמדו בתור, ונתוני הפתיחה שלהם היו טובים בהרבה משלי. לכן החלטתי להיכנס לפורנו, שם הרגשתי שאני יכול להצליח במהירות ובגדול". 

האמת? עשור מאוחר יותר ונראה שהבחור בהחלט הצליח. חברת ההפקות וההפצה שהקים, Lucas Entertainment, הפיקה עד כה עשרות סרטים בבימויו ובכיכובו של לוקאס, וחלק גדול מהם אף זכה בפרסי קולנוע שונים של תעשיית הפורנו.

"אני רוצה לנצל את הכוח שצברתי כדי לעשות משהו למען ישראל, אליה אני כל כך מחובר. כבר הפקתי סרט או שניים בישראל, אבל זה היה יותר ניסיון, אני לא מאוד גאה בהם. עכשיו זה הדבר האמיתי, והסרט הזה, שיקרא Men of Israel, הולך להיות מדהים".

איך אתה חושב שאפשר לעזור לתדמית של ישראל באמצעות פורנו?
"בוא נגיד את זה ככה: אני רוצה לעשות לישראל את מה שעשו הסרטים של Bel Ami למדינות מזרח אירופה. מי ידע עליהן בכלל משהו? קחו את צ'כיה של אחרי נפילת הגוש הסובייטי - כל מה שחשבו עליה זה שמדובר במדינה אפורה, ענייה, עם בחורים מכוערים ואווירה מדכאת. ואז פתאום אתה רואה סרט מצ'כיה, עם נופים משגעים ובחורים צ'כיים משגעים עוד יותר, ואז פתאום אנשים משנים את דעתם. ואתם יודעים מה? התיירות הגאה לצ'כיה נסקה פלאים מאז שהסרטים האלה הפכו ללהיט. זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות לישראל. יש פה נופים לא פחות יפים ובחורים לא פחות יפים, אם לא יותר".

ספר קצת על תהליך הליהוק – קיבלתם הרבה פניות?
"כן, קיבלנו המון פניות. מאוד השקעתי בפרסום הליהוק – פרסמתי המון ב"אטרף" ובאתרים שונים אחרים. בכסף שאני משקיע בסרט הזה, יכולתי להפיק ארבעה סרטים בניו יורק, אבל זה עדיין שווה את ההשקעה עבורי כי אני מאמין בזה. אני בחנתי בעצמי מעל 50 איש שעברו את התהליך הסינון הראשוני, ומתוכם בחרתי קרוב ל-20 שיופיעו בסרט".

איך נראה אודישן לסרט פורנו?
"הבחור מגיע וקודם כל מתפשט לגמרי, כדי שאוכל להתרשם מהגוף שלו. אחרי זה אני מצלם אותו במצלמת סטילס ואז בווידאו. חשוב לי לראות איך הוא זז, איך הוא מצטלם, מה הוא מקרין. לאחר מכן הוא מתלבש ואני מראיין אותו, שואל אותו כל מיני שאלות שחשוב לי לדעת על האופי שלו ועל האהבות המיניות שלו. המטרה של האודישנים היא גם לצוות את אלה שיתאימו לסצנות משותפות. אם אין כימיה בין השחקנים, סצנות שלמות יכולות להיהרס".

ישראל היא לא בדיוק ארצות הברית, יש כאן אווירה חזקה יותר של קהילתיות, של "כולם מכירים את כולם". זה בא לידי ביטוי באודישנים?
"לא מאוד. אם כבר, אז הדאגה המרכזית התמקדה ב'מה יגידו ההורים', ופחות בחברים או בשאר הסביבה. חלק אמרו לי שהם פתוחים בעניין הזה, ושהם אפילו קיבלו את ברכתם של ההורים, וחלק אמרו לי שהם מסתירים את זה ו'מי שיגלה – יגלה'. לי פשוט חשוב שהם לא יהיו מתוחים מדי בזמן הצילומים, כי אחרת זה לא שווה את זה. מעבר לזה אני לא חושב שיש פה איזה לחץ קהילתי. להיפך – ממה שאני רואה ההומואים בישראל מאוד פתוחים במיניות שלהם, מאוד מוחצנים – אגרסיביים אפילו. זה בדיוק מה שאני רוצה להעביר בסרט".

מה הפרופיל של הבחורים שחיפשת לסרט הזה?
"אני באופן אישי אוהב המון סוגים של בחורים, אבל לסרט הספציפי הזה חשוב היה לי קודם כל לייצג את ישראל, ולכן השתדלתי למצוא את היופי הישראלי הקונבנציונאלי שידבר לכמה שיותר סוגים של טעמים. לכן, למשל, אני מוכן שיבחנו רק בחורים יהודים-ישראלים. יהודים מרוסיה זה בסדר, אבל נוצרים מרוסיה, למשל, אני לא מוכן. סבלתי מהם מספיק ברוסיה, ואין סיבה שהם יופיעו בסרט על ישראל. כנ"ל לגבי מוסלמים. מדובר בסרט יהודי על מדינת היהודים, ואם אני מפיק אותו בכספי, חשוב לי שהוא ייצג את מדינת היהודים כפי שאני רואה אותה ורוצה שיראו אותה אחרים".

אין פה סוג של מניפולציה? אתה לא בעצם מתיימר להציג את ישראל אבל בפועל מסתיר כל מיני צדדים שלה שלא נאים בעיניך?
"סלח לי, אבל את הצדדים ה"לא נאים" של ישראל מציגים בכל שעות היממה, בכל ערוצי הטלוויזיה, בכל מדינות העולם! הבחירה שלי היא פשוט להתמקד, לשם שינוי, בצדדים היפים, ולכסות את הצדדים הלא-יפים - זה משהו שמעט מאוד עושים בעולם. מכיוון שהסרט הזה הוא מוצר פרטי שלי, הממומן מכספי, אני לא חושב שאפשר לבוא אלי בטענות. אם כבר, אני עושה פה שירות מאוד גדול - תאמין לי שקונפליקטים בתוך החברה הישראלית הם דבר מאוד לא-מחרמן ובהחלט לא מזמין תיירים".

ספר קצת על העלילה.
"בעיקרון, מדובר בשני בחורים ישראלים שמטיילים ברחבי ישראלי ומזדיינים עם בחורים יפים אחרים שהם פוגשים במהלך הטיול. אני מצלם כמובן בתל אביב, אבל גם בים המלח, במדבר ובירושלים. אחרי הסרט אני מתכוון להוציא גם ספר צילומים מפואר של הנופים ושל הבחורים המופיעים בסרט. אתם חייבים להבין שתיירים גאים הם כוח עצום – יש להם עבודות טובות, הם אוהבים להשקיע בעצמם ולרוב אין להם משפחות לדאוג להן. אני רוצה שהם יבואו לישראל בעקבות גיבורי הסרט".

אתה מרוצה מהבחירה שלך להפוך את הפורנו לעיסוק שלך?
"מאוד! אני גם חושב שזו הייתה בחירה אמיצה במיוחד, ואת כל מה שיש לי היום אני חייב לאותה הבחירה. בזכות הכסף שצברתי הצלחתי להביא לארצות הברית מרוסיה את הוריי, סבא וסבתא שלי ואחיי, צברתי פרסום וכבוד, רואיינתי לעיתונים מרכזיים בארצות הברית, ואני זוכה לייצג בכבוד את ישראל ואת היהודים".

זה במישור האישי, אבל אתה בטח מודע לביקורת שקיימת בעולם על הפורנו עצמו, ועל הפורנו כתעשייה.
"נכון, אבל אני לא מסכים עם הדברים האלה. בעניין הפורנו כתעשייה: אני מאוד מקפיד לשלם משכורות ולתת תנאים סוציאליים לעובדי המשרדים שלי - אף אחד לא יוצא אצלי מקופח. לשחקנים שלי אני מקפיד לתת ימי צילום נוחים ומשך צילום שלא יתיש אותם לגמרי. כשהייתי צעיר יותר, הייתה פעם שהצטלמתי במשך 10 שעות לסצנה אחת, עד שלא עמד לי יותר. אצלי על הסט אין דברים כאלה. בעניין הפורנוגרפיה עצמה – אני לא מסכים עם הביקורת. פורנו זה דבר טוב, וזה אפילו מלמד. בפורנו אתה יכול ללמוד על גבריות, על איך לקיים יחסי מין, אתה לומד על מין מוגן ובעיקר – אתה נהנה. לפעמים אני חושב שפורנו טוב יכול להחליף את כל חוויית ה"למצוא מישהו באינטרנט כדי להזדיין איתו", שיכולה להיות מאוד מתסכלת. פורנו עושה טוב לאנשים, ובמקרה הזה הוא גם עושה שירות לישראל. תאמינו לי, יש בישראל מעט אנשים שעושים לה שירות טוב, והרבה כאלו שעושים את ההיפך".

למי, למשל, אתה מתכוון?
"קח לדוגמה את הסרט 'הבועה', של גל אוחובסקי ואיתן פוקס. אני יודע שהסרט הזה הצליח מאוד בישראל, אבל כשאני ראיתי אותו, רתחתי מזעם. הסרט הזה מראה לעולם את הרציונל-לכאורה שעומד מאחורי פיגועי ההתאבדות, ובאיזה שהוא מקום אף מצדיק אותם. זה איום ונורא בעיני! זו בגידה איומה ונוראה, ובגידה כזו מרתיחה אותי - צריך לשים בכלא אנשים שבוגדים ככה במדינה שלהם. לעומת זאת, יש אנשים כמו דנה אינטרנשיונל, אותה בדיוק פגשתי עכשיו באילת - דנה היא לא בן אדם קל, אבל אתה יודע מה? היא עושה שירות כל כך מדהים לישראל בעולם, שאתה לא מתאר לעצמך. בארצות הברית בקושי מכירים אותה, אבל באירופה היא שמה את ישראל במרכז מפת העולם של ההומואים, חד וחלק. אני כל כך מעריך אותה על זה".

אתה גאה בעצמך?
"מאוד. אני גאה במה שהשגתי מבחינה חומרית וגם גאה במה שאני עושה בשביל ישראל. אני אפילו מתכוון להגיש בקשה לאזרחות ישראלית בקרוב. אני יודע שיש עלי ביקורת, אבל לי זה לא משנה. אני כל כך משוכנע בכנכונות הדברים שאני עושה בשביל ישראל, שזה לא מפריע לי. אני תמיד אמשיך לדבר בעד ישראל, לא משנה מה. זו האמת שלי".