![]() באק אנג'ל. צילום: David Hawe
|
באק אנג'ל – כוכב פורנוהגבר הטרנסקסואל הראשון בתעשיית הפורנו. "ברגע שהוא נכנס לחיי, הוא היווה סמל ודגל לחופש מגדרי וליכולת לעצב את הגוף והמגדר בכל דרך שבה אבחר"
ביוגרפיה מקוצרת של באק
#באק אנג'ל (Buck Angel) נולד עם אנטומיה נקבית, וחי במשך שנים רבות כאישה. בראיונות רבים ובאתר הרשמי שלו הוא הצהיר כי גם כשלא היה מודע לאפשרות של ניתוח לשינוי מין הוא הרגיש שלא בנוח עם הגוף שלו ועם המגדר שלו.
חוסר נוחות זה גדל, ומעבר לדיכאון שחש, הוא מצא ביטוי בהתנהגות הרסנית של התמכרויות לאלכוהול ולסמים. בתקופה שבה חי כאישה הוא עבד כדוגמנית, והיו לו חוזי דוגמנות עם שתי חברות גדולות ומוכרות – Elite Model Management וסוכנות Z בלונדון – ועם זאת, הוא לא היה מאושר. השינוי בחייו של אנג'ל התרחש לאחר שראה סרט על גבר טרנסקסואל. סרט זה היווה עבורו מעין התגלות. לאחר מכן, דרכו לשינוי הייתה ברורה. הדרך שבה צעד כל חייו, מילדות ונערות כטום-בוי לאישה אנדרוגנית ולבסוף לגבר, נפרסה לפניו. באק החל בטיפול הורמנלי ולאחר שנתיים עשה ניתוח לעיצוב חזה גברי. במקביל, במהלך תקופה זו ועד היום, הוא שומר על גופו באמצעות משטר אימונים קפדני, ליצירת הגבר שהוא חלם להיות.
שינוי מרענן בתעשיית הפורנו
לאחר השינוי החל באק להשתתף בסרטי פורנו בעיקר מז'אנר הפטיש (fetish), וכאשר הבין שלמעשה כמעט שאין בכלל פורנו של גברים טרנסקסואלים באינטרנט בפרט ובתעשיית הפורנו בכלל, היה נחוש להביא לשינוי. החלטה זו הביאה לכך שבשנת 2003 הקים באק את אתר האינטרנט Transexual-Man ומאז הכול היסטוריה. האתר זכה להצלחה מסחררת ובאק החל לראות את החלום שלו, יצירת פורנו-ftm-לוהט שלא כחלק מתנועת מחתרת או "freak show", קם לתחייה.
באק מוכר כיום בכל העולם. בתעשיית הפורנו עצמה הוא נחשב "כוכב פורנו". הוא הופיע בסרט Allanah Starr's Big Boob Adventures ביחד עם אלנה סטאר (Allanah Starr) וּונדי וויליאמס (Wendy Williams), שתי נשים טרנסקסואליות, בסצנה ראשונה מסוגה בתעשייה שבה גבר טרנסקסואל נראה עם אישה טרנסקסואלית. הוא הוחתם בחברות מובילות בתחום, ובשנת 2007 היה לגבר הטרנסקסואל הראשון שזכה בטקס פרסי ה-AVN (טקס מקביל לפרסי האוסקר בתעשיית סרטי הפורנו) בפרס "השחקן הטרנסקסואל של השנה" (Transsexual Performer of the Year), פרס שעד לאותה עת זכו בו נשים טרנסקסואליות בלבד.
הוא היה מועמד לפרס זה גם בשנת 2008, והוא מועמד לו שוב ב-2009. כמו כן, בשנת 2009 הוא קיבל מועמדות לפרס "הסצנה השערורייתית ביותר" (Most Outrageous Scene) בטקס פרסי ה-AVN, על סצנה שבה הוא מופיע עם גבר טרנסקסואל נוסף. כך, עד היום ממשיך באק להוביל את המהפכה בתעשיית הפורנו ולקדם את מעמדם של גברים טרנסקסואלים בעולם הפורנו.
![]() באק אנג'ל. צילום: David Hawe באק ואני
למה באק אנג'ל? בתור מי שמעולם לא היה צרכן פורנו, וחוסר הנוחות שלו עם הגוף שלו והמיניות שלו כל כך בולטים בחיי היומיום, הסיכויים שלי להיחשף לפורנו או לבאק אנג'ל היו נמוכים. אין לי זיכרון מובהק של הפעם הראשונה שבה שמעתי את שמו, אבל ברגע שהוא נכנס לחיי, הוא היווה סמל ודגל לחופש מגדרי וליכולת לעצב את הגוף והמגדר בכל דרך שבה אבחר. באק קורא לעצמו "גבר עם כוס" (A man with a pussy). בהגדרה עצמית זו יש חופש עצום, שבחיי כיום עוד לא העזתי לקחת. בקהילה של כל צבעי הקשת, הצורך לבחור בין "כחול" ל"ורוד", עבורי, הוא בן לוויה מטריד וקבוע.
יש לציין את המובן מאליו, כי לא לכל גבר טרנסג'נדר או טרנסקסואל יש אנטומיה נקבית, או שהוא בוחר בזיהוי העצמי שבאק לקח לעצמו. אפשר אף להרחיק לכת ולומר כי לפחות עבור חלק מהקהילה הטרנסית, הצהרה זו עלולה להיחשב כלא מכבדת או לעורר דיספוריה. זה לא המצב בשבילי. השילוב של המראה של באק בתמונות ובסרטים יחד עם הראיונות שבהם שמעתי אותו מדבר, נותנים לי גם כוח עצום וגם תקווה.
הזהות המהפכנית של באק אנג'ל מאפשרת לי להאמין שיום אחד אני גם אוכל ליצור זהות חדשה שמתאימה לי. שאני אוכל לצאת מהארון עם הגבריות ועם הנשיות שלי ולהרגיש בנוח. שיש לי את האפשרות לבנות גוף גברי בכל האמצעים שעומדים לרשותי ועדיין לשמור על הגדרה עצמית של פם. ושהביינדר והחולצה הגברית בשעות היום, יהפכו בקלות לבגד הגוף הוורוד, הגרביונים השחורים, קוקיית הפייטים ונעלי הפוינט במהלך שיעורי הבלט.
להכיר את באק
ההיכרות שלי עם "באק אנג'ל – כוכב פורנו" היא ארוכה. ברגע ששמעתי עליו העניין שלי בו גדל והוא היה לעוד אחד ממספר מקורות ההשראה בחיי, אך זו לא ההיכרות היחידה שלי עמו. אישיותו של באק מקרינה כל כך הרבה אור ושמחה, שזה נותן את התחושה שמכירים אותו עצמו מקרוב, ולא רק את כוכב הפורנו שהוא. הוא מנהל אתר מעריצים רשמי, שבו הוא מעדכן בלוג באופן תדיר מה שמאפשר לקוראיו היכרות נוספת איתו ועם חיי היומיום שלו, והוא התראיין בעשרות ראיונות שבהם אף נושא שהועלה לשיחה לא היה טאבו.
|