"אובדן קשה לוועד ולקהילה"

הלם וזעזוע בקהילה בעקבות התאבדותו הערב (ו') של מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, ד"ר גדעון הירש. בכירים בקהילה מספרים על אדם יקר וישיר, שעשה רבות למען המלחמה והציל את הוועד מהמשבר הכלכלי שבו היה שרוי.

רמי הסמן, לשעבר יושב ראש הוועד, אמר כי הידיעה על התאבדותו של "דוני" (זה היה הכינוי של הירש בפי חבריו ומכריו) הותירה אותו בהלם. "דיברתי אתו רק אתמול בערב, ולא שמעתי בקולו שום סימן שהוא עתיד לעשות משהו מסוג זה. שוחחנו על מה עושים בוועד, על התוכניות האישיות שלו בעתיד. דיברנו על תרומות לוועד, הצורך במציאת דור חדש של מנהיגים ועל עוד דברים שגרתיים. בנוסף, תכננו לצאת לאכול ביחד ארוחת ערב בקרוב".

לדבריו, הירש היה מומחה "בין הגדולים בארץ", לדבריו, לאיידס, וכי הוא היה מתייעץ אתו בנושאים רפואיים הקשורים למחלה עוד בטרם היה הולך לרופא.

הסמן הכיר את הירש עוד בצבא. "אני הייתי המפקד שלו בחיל האוויר", אמר. הוא תיאר את הירש כ"בן אדם מדהים. הוא היה חם, חריף, חד לשון בצורה בלתי רגילה, מאוד מקצועי בדברים שהוא עושה. הוא היה מסוג האנשים שאם טוב לו - הוא שמח, ואם רע לו - הוא אומר לך את זה".

"הוא זה שלקח את הוועד ממצב כלכלי לא טוב והרים אותו מחדש, ניהל אותו כמו שצריך, הביא אותו ליציבות פיננסית. הוא שינה את הדגש בוועד בעיקר לנושאים רפואיים, מפני שהוא רופא. הוא היה בין המומחים המובילים בארץ למחלה. הוא הביא לישראל את הבדיקות המהירות ונאבק למען הכנסת תרופות לטיפול באיידס לסל התרופות".

אחד הנושאים העיקריים שהוועד בראשותו של ד"ר גדעון הירש קידם היה המאבק בסטיגמות נגד חולי ונשאי איידס, בעיקר בתוך הקהילה. הוא אף ניהל מערכה מול משרד הבריאות, במטרה לגרום לו להשקיע יותר במניעה. עם זאת, הסמן אמר כי היה למאבק הזה גם מניע אחר: "היה מאבק אישי בין גדעון הירש לבין ד"ר דניאל שם טוב (ראש המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות - י"ה). עבר ביניהם חתול שחור והם לא הסתדרו. בעקבות כך, חיפש משרד הבריאות שותפים אחרים, כדי להראות לוועד שהוא בכל זאת עושה, ולהתנגח בו. לכן הם פתחו בשיתוף פעולה עם האגודה".

אתה חושב שהוועד ימשיך לתפקד בלי גדעון הירש?
"ברגע זה אני עסוק בלהיות המום ממה שקרה. אין ספק שלוועד תהיה בעיה, אבל יש לו סמנכ"ל צעיר ומדהים שעושה עבודה נפלאה. בשיחות ביני לבין גדעון, המחשבות היו שהוא הבן אדם הטבעי להחליף אותו בעתיד. אין ספק שזה אובדן קשה מאוד למאבק באיידס, לוועד ולקהילה".


אבינוף פרומר, אחד מנשאי האיידס הראשונים ש"יצאו מהארון", הכיר את הירש ב-1986, כשזה הקים קבוצה שלחמה למען מסירת מידע מלא על איידס לחולים ולנשאים. "זה היה משהו מאוד ראשוני", אמר. "הוא טען תמיד שהחולה צריך לדעת את כל הפרטים כדי לקחת את ההחלטה המתאימה לו והנכונה ביותר עבורו. גדעון גם היה הראשון בארץ שממנו שמעתי על הקוקטייל ומה זה. הוא היה מהחלוצים של הנושא בארץ".

פרומר טען לגבי התאבדותו של הירש כי הכתובת הייתה על הקיר. "ניתן היה להבין את זה מתוך סיפור חייו והמבנה האישיותי שלו. איפשהו זה תמיד עמד בפינה".

לדבריו, "גדעון היה אקטיביסט חסר גבולות, הוא היה מאוד מכוון לקו ברור שהוא לא סטה ממנו. היה לו ידע מצטבר, שלעתים עבר בגדול את מומחי האיידס המוכרים בארץ".

פרומר אמר כי המאבק בין הירש והוועד למלחמה באיידס לבין ד"ר שם טוב ומשרד הבריאות "חרג את הגבולות המקצועיים, אבל, מטבעם של דברים, מי שיושב בראש ארגון לשינוי חברתי לעתים מתנגח ברשויות".

ככלל, הוא תיאר את הירש כאדם "תקיף ובעל סמכות. היו לי חילוקי דעות אתו במשך השנים, אבל שיתפנו פעולה בהעברת המטרות של שנינו ביחד".

איך אתה מתאר את התרומה שלו לוועד?
"מועילה מאוד. עצם זה שעומד בראש הארגון רופא נשא, הנשא הראשון שהצליח לקבל תואר ד"ר, תורם מאוד לוועד. הוא היה סמכ