יום הגיוס: צה"ל הגיע, הגייז נשארו בבית

האם לצאת מהארון בצבא? מהו יחסו של צה"ל לגייז? ומה לעשות במקלחות? שאלות אלה ואחרות עלו ב"יום גיוס" שקיים אתמול (חמישי) ארגון הנוער הגאה, בשיתוף עם צה"ל, במרכז הגאה בתל אביב. בארגון הכתירו את האירוע כהצלחה, על אף ההיענות המועטה לו, ומקווים להפוך אותו למסורת. בעוד שהחיילים הסבירו לצעירים על אופי השירות, קבוצת פעילים קווירים שעמדו מחוץ לאירוע קראו לבני הנוער שלא להתגייס: "אם נצטרף לצבא הישראלי נחשוף את עצמנו להיות נאשמים בפשעי מלחמה, נדכא מיעוט פוליטי אחר, ניחשף להשפלות על רקע זהותנו המגדרית והמינית ונשפיל אחרים על רקע זהותם הלאומית".

רק כמה עשרות הגיעו ליום הגיוס, ובארגון הנוער מבטיחים להסיק מסקנות בעקבות כך לקראת השנה הבאה. במרכז האירוע התקיימה הרצאתו של גיא שילה, רכז פורום מחקר בארגון הנוער הגאה, שהעלה בעיות ושאלות אפשריות של לסביות, ובעיקר הומואים, לפני השירות הצבאי ובמהלכו. בחלק מן המקרים, התבסס שילה על מחקר שערך הארגון, ושהוא הוביל אותו, בקרב חיילים ומועמדים לשירות מהקהילה.

שילה טען כי הצבא לא מוריד פרופיל על רקע נטייה מינית. הוא הוסיף כי נושא היציאה מהארון מורכב יותר בצבא מאשר באזרחות. לראייה, הוא הביא נתונים מהמחקר, שמראים כי בעוד ש-83% מהחיילים בני הקהילה נמצאים מחוץ לארון באזרחות, רק 35% סיפרו לעמיתיהם בצבא על נטייתם המינית. שילה המליץ להחליט האם לצאת מהארון בפני המפקדים והעמיתים בבסיס או לא לפי נסיבות העניין.


עוד עולה מהמחקר כי בעוד שלפני הגיוס הביעו 65% מבני הנוער חשש מהמקלחות הצבאיות, בקרב החיילים הגאים ירד שיעורם של החוששים ל-25%. שילה טען כי החשש מהמקלחות אינו ייחודי לגייז, וכי גם סטרייטים רבים פוחדים מהחשיפה הכרוכה בכך. לאלה שמפחדים ממה שעלול לקרות במקלחות הצבאיות המליץ שילה לשוחח עם המפקדים (לא חייבים לומר מדוע חוששים), להתקלח לבד, ללכת למקלחת עם מגבת או למצוא מקלחת יותר מבודדת – ולהתרחץ בה.

חששות נוספים של בני נוער וחיילים גאים הם התאהבות במפקד או במפקדת, חשש מנידוי חברתי ומהטרדות מיניות ופחד מתקיפות על רקע הומופובי. מספרם של החוששים מתקיפה ירד מ-35% לפני הגיוס ל-21% אחריו. שילה ציין כי חיילים שעברו הטרדה מינית בצבא יכולים לפנות ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, האמונה מטעם המערכת הצבאית על הטיפול בנושא זה.

שילה התייחס גם לנושא שירותם של טרנסג'נדרים בצה"ל, ואמר כי אין לצבא מדיניות ברורה בנושא. הוא טען כי "אם טרנסג'נדרים אומרים שהם לא רוצים לשרת בצבא – בדרך כלל משחררים אותם". עם זאת, הוא הוסיף כי "יש טרנסג'נדרים שמשרתים לפי המגדר שלהם".

לפני ההרצאה הוצע לבני הנוער להיפגש עם נציגים של חילות שונים בצה"ל, שהסבירו להם על השירות בחיל ועל היחס לגייז בו. לאחר ההרצאה שיתפו חיילים את המועמדים לגיוס בסיפוריהם האישיים, כחיילים גאים בצה"ל.

ד', בן 19 שעומד לפני גיוס, אמר לאחר הכנס כי הוא העלה את המוטיבציה שלו לשרת בצבא. "בעקבות הכנס, יש לי סיבה אחת יותר להתגייס", אמר. "ההרצאה והשיחות עם החיילים עזרו לי מאוד להתמודד עם המון חששות. הייתה לי תמונה מאוד חשוכה לגבי ההתייחסות להומואים בצבא, ועכשיו אני יותר רגוע ורואה שיש בצה"ל גם כאלה שמקבלים את זה".


את אווירת המיליטנטיות שברה קבוצה של פעילים קווירים, שחילקו מנשרים נגד הגיוס לצבא וקראו לצעירים שהגיעו לסרב לשירות. תחת הכותרת "מה באמת הצבא רוצה מאתנו?", טענו הפעילים כי "עכשיו, כשיותר מחצי מהנוער בישראל אומר 'לא!' לשירות צבאי, סוכני הצבא מגיעים אלינו בזחילה כדי שנחזק את כלי הזין המדלדלים". לדבריהם, הצבא רוצה שניחשף יותר להטרדות הומופוביות וטרנספוביות ו"שאנחנו, שיודעים מה זה דיכוי, נהיה המשרתים המוצלחים ביותר של הממשלה בדיכוי תושבי השטחים".

ירון גל, שארגן את הכנס מטעם ארגון הנוער, אמר בתגובה כי "אני מברך על כך שאותם פעילים הרגישו מספיק בנוח לחלק את הפלאיירים. אנחנו מאמינים בפלורליזם ודמוקרטיה". לטענתו, "הם רוצים לשפר את החברה הישראלית בדרך שלהם". על כמות המשתתפים המועטה בכנס אמר גל כי "אולי לא היה נכון לעשות אותו ביום של אירועי הגאווה באילת וביום הסטודנט. נשב ונסיק מסקנות איך לעשות את הכנס יותר נגיש בשנה הבאה".