שחיקה בזכויות ההומואים במדינות ערב

פגיעה נוספת בזכויותיהם של הומוסקסואלים במדינות הערביות: במצרים המשטרה פועלת למה שמכונה "טיהור" אתרי מפגש להומואים, בכוויית החלו באכיפת חוק חדש האוסר על יחסים בין פרטנרים מאותו המין, באירן מוציאים הומואים להורג בפומבי ובמרוקו נשלחים הומואים למאסרים ממושכים. גם בטורקיה, הנחשבת לשמרנית יותר וקרובה למערב, תוקפים בכירים בממשל את ארגוני הגייז ודורשים לסגור את "למבדה" - בטענה שראשיו 'חותרים תחת החוק והמוסר הציבורי'. בארגוני זכויות אדם בעולם מזהירים מפני שחיקת זכויותיהם של הומואים ולסביות במדינות ערב, עקב התחזקות הפלגים השמרנים והדתיים, וקוראים לשחרורם של האסירים במרוקו, אירן, כווית ומצרים.

ארגון זכויות האדם HRW, הפועל בארצות-הברית ועוסק בין היתר בזכויות קהילת הלהט"ב בעולם, פרסם דיווחים לפיהם לפחות שישה עשר בני אדם נעצרו בכוויית והורשעו בהומוסקסואליות במה שכונה "משפט שדה מזורז".

למורשעים צפויה תקופת מאסר ממושכת, ועל פי הדיווחים חלקם אף סבלו מהתעללות קשה בתקופה שבה היו עצורים והמתינו למשפטם. ב-HRW מזהירים כי חייהם של המורשעים נמצאים בסכנה, והם חשופים לפגיעות, התעללות ואלימות הן מצד אסירים אחרים, והן מצד רשויות בתי-הכלא במדינה.

גם כווית מקצינה
החוק המאפשר מעצר וכליאה של הומוסקסואלים אושר בכוויית בדצמבר האחרון, כחלק משורה של חוקים ותקנות שנועדו לפייס את הזרמים האיסלמים הקיצוניים במדינה. הוא דומה באופיו לחוקים דומים הנאכפים במדינות ערב, בכך שהוא אוסר על קיום יחסי מין הומוסקסואלים וקובע עונשי מאסר חמורים למורשעים. בתי הדין האיסלמים נוטים להרשיע את הנאשמים, ולגזור עונשי מאסר ובחלק מהמדינות, ובפרט באירן, אף לגזור את דינם למוות.

יצוין כי החקיקה אינה אוסרת על הומוסקסואליות, אלא על קיום יחסי-מין הומוסקסואלים, אולם בחלק מהמקרים לא מוכחת אשמה משום שהנאשמים לא תועדו או נעצרו בזמן שהם מקיימים יחסי מין. למרות זאת, מרשיעים בתי המשפט שוב ושוב את המואשמים בקיום יחסי מין הומוסקסואלים, ולמעשה מאשרים את התחושה לפיה הומוסקסואליות אסורה – גם אם החוק אומר אחרת.

במצרים, ממשיכים השלטונות במרדף אחר הומוסקסואלים, במה שמסתמן להיות גל המעצרים הגדול ביותר נגד הומואים מאז אכיפת החוק במדינה. המעצרים החלו באוקטובר האחרון, ומלבד הומואים עוצרת המשטרה המצרית גם נשאי איידס – באשמת "התהוללות".

על פי הדיווחים, העצורים מוחזקים בתנאים קשים, וסובלים מהתעללות ואלימות. הגברים עוברים בדיקות לאיידס מבלי שיסכימו לכך ומבלי שיודעו על כך מראש, ובמידה שהם מתגלים כנשאים, הם צפויים לתקופת מאסר ממושכת אף יותר.

אלימות כלפי הומואים
גם במרוקו ננקטת מדיניות מחמירה נגד הומוסקסואלים. בדצמבר האחרון הורשעו שישה גברים בקיום יחסי מין במסיבה פרטית, שבמהלכה קיימו המשתתפים טקסי נישואים בין בני זוג מאותו המין. השישה נשלחו למאסר של 4 עד 10 חודשים, ונדרשו לשלם קנסות בגובה של כ-1,000 דינר (כ-150 דולר אמריקני).

לפני משפטם של השישה, קיימה קבוצת מוסלמים קיצוניים הפגנה אלימה בעיירה שבה הם מתגוררים, ואף הרסו את ביתו של אחד מהגברים המורשעים. גם במקרה זה קראו ארגוני זכויות אדם לפעול נגד השלטונות ולשחרור האסירים. ביקורת קשה הופנתה גם כלפי ארגונים בינלאומיים אחרים, דוגמת האו"ם, על אזלת יד והתעלמות ממצבם הקשה של ההומואים במדינות הערביות. בהקשר זה בולטת פליטת הפה של חבר פרלמנט אירני, שאישר כי מדינתו מוציאה להורג הומוסקסואלים - והיעדר התגובה בעקבותיה.

יש הקושרים בין היחס המחמיר כלפי הומואים, להתחזקות הזרמים הקיצוניים התומכים באיסלמיזציה ובהגבלת זכויות האדם בשם הדת. ב-HRW נזהרים מלומר שהאיסלם הוביל ליחס הלא-אנושי להומוסקסואלים, אך מציינים כי הפגיעה בגייז מושפעת מאוד מההקצנה בעמדות הדתיות והלאומניות, כהגדרתם.

סרט קולנוע תיעודי ראשון מסוגו התחקה אחר 20 מרואיינים הומואים ולסביות מוסלמים, החיים במדינות הערביות ובמערב. "ג'יהאד למען האהבה" מציג את סיפורם של שישה גייז מוסלמים, המתמודדים עם ההתנגשות שיש לכאורה בין נטייתם המינית לדתם, ועוקב אחר החיים המורכבים שהם מנהלים. למרות ההדים הבינלאומיים שמעורר הסרט, במדינות ערב מתעלמים ממנו במופגן, ובאמצעי התקשורת כמעט ולא אזכרו את המסמך יוצא הדופן. נסיונותיו של הבמאי להקרין את הסרט במוסדות אקדמיים מוסלמים בארה"ב ואירופה עלו אף הם בתוהו.