חוק הירושה החדש: הזוגות החד-מיניים בחוץ

שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, החליט שלא ליישם את המלצות ועדת טירקל בכל הקשור לזכויות ירושה של בני זוג מאותו המין. פרידמן נכנע ללחצים מצד סיעת ש"ס, ובעקבות שורת פגישות עם נציגי המפלגה שינה את ההגדרה מ"בני זוג החיים יחד במשק בית משותף" ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף" בהצעה לתיקון חוק הירושה הקיים היום.

הצעת החוק החדשה, שגובשה בעקבות המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, כוללת התייחסות למגזרים וציבורים שלא נכללו בחוק הנוכחי, שנחקק בשנת 1965. בין היתר, מכיר החוק החדש בתאים משפחתיים שלא היו מקובלים בשנות ה-60, ובהם משפחות חד-מיניות. ועדת טירקל גיבשה את המלצותיה בעקבות ההתפתחויות חברתיות, והתייחסה למספר פסיקות של בתי המשפט בישראל בנוגע למעמדם של ידועים מהציבור שהם בני אותו המין.

הגדרת הידועים בציבור הייתה אחד הנושאים המרכזיים בסדר יומה של הוועדה והמלצותיה, ועם פרסומה היא הפכה מיד לשנויה במחלוקת. בעוד שבקהילה ברכו על התיקון, כמה מחברי הכנסת ובפרט של מפלגת ש"ס הביעו תרעומת על הכוונה להכליל הומואים ולסביות בהגדרת הידועים בציבור בכל הקשור לענייני ירושות.

חוק הירושות הישן מגדיר את מעמדם של ידועים בציבור ומשווה אותו לזוגות נשואים: "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהיה מקבל אילו היו נשואים זה לזה". ועדת טירקל הציעה נוסח חלופי, לפיו "בן זוגו של האדם הוא מי שחי עם אותו אדם חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה לקיים חיי קבע". כוונת הוועדה הייתה להשאיר את הנוסח עמום דיו כדי לאפשר יישום רחב ככל האפשר, המתייחס גם לבני זוג מאותו המין ולהעביר את ההחלטה בנושא לבית המשפט.

ביום עיון שנערך לאחרונה בחיפה, התייחס טירקל לשינויים המוצעים בחוק, תוך התמקדות בבני זוג מאותו המין. לדברי טירקל, השינויים שעברה החברה הישראלית בעשורים האחרונים מחייבים ביטוי גם בחקיקה, וזאת כדי לאפשר לציבורים שבעבר לא נשמעו ולא זכו ללגיטימציה, לבטא את עצמם וליהנות מהגנה חוקית מוסדרת.

יעקב טירקל מונה על ידי נשיא בית המשפט לשעבר, אהרן ברק, כדי לעמוד בראש ועדה שתגבש נוסח חלופי לחוק הירושה החדש. יצויין כי טירקל נחשב לאחד מהמשפטנים הבולטים בישראל, והוא שימש במשך שנים ארוכות כשופט בבג"ץ. טירקל אף נמנה על השופטים שאישרו לטל ואביטל ירוס-חקק לאמץ זו את ילדי השנייה, בפסיקה תקדימית ויוצאת דופן שהכירה למעשה בזכויות אימוץ של בני זוג מאותו המין.

התגובות בקהילה: "ברית חשוכה של אנשים חשוכים"
הודעתו של פרידמן התקבלה בסערה בקהילה הגאה. חבר מועצת עיריית ת"א, איתי פנקס, אמר בתגובה כי "הצעתו של שר המשפטים מסכנת את האלמנטים הבסיסיים ביותר של זכויות האזרח שלנו ומערערת את מעמדה של החברה האזרחית בישראל. חמורה במיוחד היא היתממותו של השר לפיה מדובר בשינוי קטן שלא אמור לפגוע בזכויות".

פנקס, שקרא לשר לבטל את התיקון, אמר כי "אני מקווה שראש הממשלה יתגבר על הרצון להתחנף לכוחות החושך ולדאוג לשוויונם של אזרחי ישראל כולל הקהילה שלנו".

יו"ר הוועד המנהל של אגודת הלהט"ב, מייק המל, אמר בתגובה כי "מסתבר שדווקא השר הממונה על קידום מעמדם המשפטי של כל האוכלוסיות הוא השר האטום ביותר בממשלת החושך הזאת. מלחמתו בבית המשפט הישראלי מעמידה בסכנה את כל הישגיה המשפטים של הקהילה שהושגו במהלך השנים האחרונות והיא מסוכנת לעצם הדמוקרטיה הישראלית".

לדברי המל, "אנו רואים בהצעת החוק אשר מזלזלת ומתעלמת מהמלצות מקצועיות ומעדיפה על פניהם אינטרסים פוליטיים חשוכים ...הכניעה לחוגים חשוכים הכניעה לחוגים חשוכים והומופוביים הופכת להיות מדיניות, ועם מדיניות כזאת לא נוכל להסכים. עכשיו מתבררת הסיבה האמיתית למלחמת החורמה שמנהל השר נגד שופטי בית המשפט העליון "במהלך כהונתו העגומה שם לו לעצמו שר המשפטים למטרה להחזיר את ישראל 30 שנה אחורה - בכניעתו המתמדת לחרדים, כניעה שהוכחה כבר בחוק האימוץ, מוכיח פרידמן את שמרנותו ועד כמה דעותיו מסוכנות", הוסיף.

ביום ראשון הקרוב בשעה 19:30 תערוך האגודה כינוס חירום קהילתי בסניף הארגון בתל-אביב. לכינוס הוזמנו נציגי הבית הפתוח בירושלים, חברי כנסת, משפטנים והוא פתוח לציבור הרחב.

פעילים ב"צבעים שלנו", תנועת הנוער הגאה במרצ, הודיעו כי בימים הקרובים ייפגשו כדי לגבש תכנית פעילות למאבק בהצעה, לכשתובא לשולחן הכנסת. "החלטתו של פרידמן מבטיחה קיבעון של ישראל בימים של חושך", אמר יו"ר תנועת "הצבעים שלנו", דרור מזרחי.

"מדובר בברית חשוכה של אנשים חשוכים, שכרת השר פרידמן עם אנשי ש"ס, נגד ציבור ההומואים והלסביות בישראל. פרידמן הכריז זה מכבר מלחמה בדמוקרטיה שעה שקם נגד בג"ץ, וזוהי למעשה קריאת תגר נוספת מצדו כלפי אופייה הדמוקרטי של ישראל", הוסיף. לדבריו, "החלטתו של פרידמן מבטיחה קיבעון של ישראל בימים חשוכים, וזוהי הוכחה נוספת לכך ש'קדימה' ו'העבודה' מוכרות את זכויות האדם בתמורה להשרדותם הפוליטית".