הומופוביה במימון ממשלת ישראל?

האם משרדי ממשלה ועיריית תל אביב תומכים בעמותות ובספרים המקדמים רעיונות הומופוביים? אם לשפוט לפי ספרו של הרב נפתלי בר אילן, "משטר ומדינה בישראל על פי התורה", התשובה היא חיובית. הספר, שקורא לאיסור על קיום יחסי מין הומוסקסואליים ונישואים גאים, כמו גם לאיסור על הצלת חייהם של זרים מפני שקיימו משכב זכר, זוכה לתמיכה רחבה מהממסד.

הספר יצא לאור על ידי הוצאת מכון "אריאל - מפעלי תורה, יהדות וחברה בישראל", גוף שקיבל ומקבל תמיכות ממשרדי ממשלה שונים. מכון זה תוקצב עד שנת 2005 על ידי משרד המדע, התרבות והספורט, והוא מתוקצב גם בימינו אלה על ידי משרד החינוך. כך, למשל, קיבל המכון ממשרד החינוך ב-2006 סכום העומד על כ-70,000 שקלים.

הספר מחולק לארבעה כרכים, ובסך הכול כולל 1,700 עמודים. בתחילתו של כל אחד מהכרכים נכתב כי הוצאתו של הספר התאפשרה בין היתר בזכות סיועו של מינהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט - דבר אותו המשרד מכחיש. כך או כך, בחודש הבא, חודש הגאווה, יקבלו הספר ומחברו את פרס הרב קוק לספרות תורנית, שמחולק על ידי עיריית תל אביב. גובה הפרס עומד על 18,000 שקלים.


בר אילן קורא בספר לכונן בישראל מדינת הלכה, ומפרט איך היא צריכה להיראות ואילו חוקים צריכים לשרור בה. בין איסורים שונים עליהם כותב בר אילן, בהם איסור להינשא לחלק מקרובות המשפחה, לנוכריות או לזונות ואיסור להינשא בלי הסכמת בן או בת הזוג, נכלל איסור על נישואי גייז. "ל'נישואין' (כך במקור - י"ה) עם בני אותו מין אין כל תוקף", נכתב שם.

במקום אחר בספר כורך בר אילן בכריכה אחת נישואי גייז ונישואי קטינים: "מקובל בימינו להכיר בסמכות המדינה להגביל את החופש לנישואין. האמנה הבין לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובעת: 'הזכות לשאת בן זוג ולכונן משפחה תהיה מוכרת לגבר ולאישה שבגיל הנישואין', ומכאן שהיא אינה מכירה בזכות של שני גברים או שתי נשים לכונן משפחה, ואינה מתירה לקטינים להינשא".

בפרק הדן ביחס לנוכרים, מצטט בר אילן את הרמב"ם, שכותב: "אם ראה מהם אובד או טובע בנהר - לא יעלנו. ראוהו נטוי למות - לא יצילנו". כמו כן, הוא כותב כי אסור להשיא לגוי עצה או להשיב לו אבידה. כל זה, לפי הרב בר אילן, בין היתר מפני ש"הנוכרים היו חשובים על רביעת בהמה ועל משכב זכר".

מקום נוסף שבו מפנה הספר לכתבי הרמב"ם, הפעם בהלכות סנהדרין, הוא הפרק הדן בעונש המוות שצריך, לפי בר אילן, להיות במדינת ישראל. הרמב"ם מונה את ארבעת מיתות בית הדין ואת העבירות שבגינן, על פי התורה, מגיע עונש מוות. בין העבירות נמצא קיום יחסי מין הומוסקסואליים, והעונש עליהם הוא סקילה - המיתה החמורה ביותר, כלשון הרמב"ם.


אנשי ציבור בקהילה ומחוצה לה הביעו את מחאתם נגד תמיכת הממסד בספר ובמחברו. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "זאת שערורייה שהממשלה מממנת הוצאת ספר שנותן לגיטימציה לתפיסות חשוכות, שעבר זמנן מהעולם, ביחס לנשים, למיעוטים ולהומוסקסואלים ולסביות. יש בכך מתן לגיטימציה ממשלתית לתפיסות מפלות וגזעניות. בנוסף, חבל שעיריית תל אביב מצאה לנכון להעניק פרס למי שמשקף עמדות פוגעניות שכאלה".

חבר מועצת עיריית תל אביב – יפו, איתי פנקס, אמר כי "מדובר בספר שכל כולו נסב סביב שינוי התשתית הדמוקרטית של ישראל והפיכתה למדינת הלכה, שהדמוקרטיה בה מוגבלת לסקטורים קטנים מאוד באוכלוסיה - גברים יהודים שומרי מצוות. כל השאר אמורים להיות מופלים, מולקים ומנושלים מזכויות האזרח שלהם. ספר כזה בכלל לא ראוי לפרסום".

לדברי פנקס, "האבסורד הוא שהמדינה מממנת הבעת דעה שחותרת תחת אושיות קיומה שלה. התבטאויות הרב והצעותיו לבטל את זכויות האזרח של גייז, כמו גם זכויות נשים ואנשים שאינם יהודים, הן חמורות, חריפות וכמובן שפסולות".

באשר לפרס שעיריית תל אביב מתכוונת להעניק למחבר, אמר פנקס כי "בעקבות פניית GoGay אליי בנושא, אני מתכוון לבקש לבחון מחדש את העניין. אנסה למנוע את זה, ואם זה לא יצליח - אשלח מחאה חריפה לראש העיר, רון חולדאי, ולוועדת הפרס". ואמנם, פנקס מתכוון להעלות בפני חולדאי שאילתא בנושא.

סגנית ראש העיר, יעל דיין, אמרה כי "אני מוכנה לבדוק מי חבר השופטים שהחליטו על הענקת הפרס ולבקש לראות את השיקולים שלהם בכתב. אני לא יכולה להחזיר דברים אחורה, אלא להודיע שאנחנו מסתייגים מהם". בנוסף, הבטיחה דיין "להציע שהעירייה תוסיף לפרסים קריטריון של אי פגיעה בזכויות אדם".

דיין אמרה כי "זה ספר הלכתי קיצוני שמוביל קו מסית וחשוך, שמתעלם מהצעדים הפתוחים והליברליים שגם אנשים דתיים עשו". עם זאת, היא ציינה כי "גם חופש הביטוי הוא זכויות אדם".


במשרד המדע, התרבות והספורט הכחישו כי הספר יצא בסיועו ואמרו כי המשרד הפסיק לתקצב את ההוצאה, ואת מכון אריאל בכלל, בשנת 2005, לאחר שזו סירבה לתת למשרד פירוט לאן הולך הכסף. ממשרד החינוך נמסר כי הוא אמנם מתקצב פרויקטים שונים של העמותה, אולם הספר המדובר אינו נכלל בהם. עוד ציינו במשרד כי מכון אריאל קיבל את התמיכות לפי קריטריונים מסוימים, שעל פיהם נמדדים מוסדות תורניים.

מעיריית תל אביב - יפו נמסר כי "ככל הפרסים העירוניים, גם פרס הרב קוק לספרות תורנית מתנהל על פי תקנון גלוי וידוע לכל". לדבריהם, "הזוכים בפרס נבחרים על ידי ועדת שופטים שהרכבה נקבע בתקנון, ומונה את נציגי הרבנות הראשית, המועצה הדתית תלֿ אביב - יפו, המחלקה לתלמוד באוניברסיטת תלֿ אביב, מוסד הרב קוק וישיבת הרב קוק, וכן נציג מטעם העירייה. השופטים אינם נדרשים לבחירה על פי קריטריונים מוגדרים מראש, והם תורמים מנסיונם העשיר ומבקיאותם בתחום. סיכום הישיבה, המהווה את פרוטוקול הוועדה, כולל הנמקות לבחירת הזוכים".

עוד נמסר בהודעת העירייה: "נדגיש כי שופטי הוועדה מוחלפים בכל שנה, והעירייה אינה מתערבת בשום צורה ואופן בבחירת הזוכים על ידם. ראש העירייה מאשר את החלטתם".

הרב בר אילן סירב להגיב, ומביתו נמסר כי הוא לא מתראיין לכלי התקשורת. גם במכון "אריאל" עצמו סירבו להגיב, בטענה כי "אין להם מה לומר" בנושא ההומו-לסבי. במכון אף סירבו לפרט מהם מקורותיו הכספיים ואילו משרדי ממשלה תומכים בו.