אנשי השנה: פוליטיקה

ח"כ פרופ' עוזי אבן
חבר כנסת, פרופ' לכימיה באוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' עוזי אבן יצא מהארון באופן ציבורי בשנת 1993, בישיבת הגאווה הראשונה שהייתה בכנסת. אבן, מבכירי מדעני האטום של ישראל, סיפר בישיבה על האפליה שעבר בצה"ל. בעקבות זאת פנו השרים יוסי שריד ופרופ' אמנון רובינשטיין לראש הממשלה יצחק רבין, שהורה לרמטכ"ל להקים ועדת חקירה בנושא. וועדה זו שינתה את הנהלים, וקבעה שאין להפלות הומוסקסואלים ולסביות בגיוס לצה"ל, בשיבוץ לתפקידים ובקידומם.
אבן נלחם כנגד ראשי אוניברסיטת תל-אביב על כך שלבן זוגו, דר' עמית קמה, יינתנו זכויות אותן מעניקה האוניברסיטה לבני זוג של מרצים הטרוסקסואלים. האוניברסיטה ניאותה לכך רק לאחר פסיקת בג"ץ, שהורתה ל"אל על" לתת לבן זוגו של הדייל ההומוסקסואל, יונתן דנילוביץ', זכויות שוות לאלה של בני זוג של דיילים הטרוסקסואלים.
אבן וקמה אימצו במהלך השנים נער בשם יוסי, שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית. אימוץ זה הוכר על ידי רשויות הרווחה של עיריית תל-אביב-יפו. אבן אף היה ממקימי פורום "גיאות", הפורום ההומו-לסבי במרצ. הוא אף הופיע רבות בתקשורת, מה שגרם לשינוי בתדמית של ההומוסקסואלים בחברה, ועודד את קידומו של המודל ההומו-סטרייטי.

למה דווקא הוא? בשנה החולפת עשה פרופ' אבן היסטוריה בכך שהפך לחבר הכנסת הראשון, המצהיר בפומבי על נטיותיו המיניות. בניגוד למרשה פרידמן שהצהירה על נטיותיה לאחר שסיימה לכהן כחברת כנסת, עשה זאת אבן שנים רבות קודם לכן.
כניסתו של אבן לכנסת, כמו מאבקים אחרים שלו, הביאה להתעניינות תקשורתית רבה, ובעקבותיה גם הכרה של חלק מהציבור בקהילה ובמאבקיה. הדימוי ההומו-לסבי שהוא מייצג שנוי במחלוקת בקהילה, אך ללא ספק מסייע לשיפור הדימוי שלה בעיני הציבור הרחב.

דר' דלית באום
ממקימות "כביסה שחורה" ופעילה בארגון. דר' למתמטיקה.

דר' דלית באום הייתה ממקימות ארגון "כביסה שחורה", קבוצת פעולה הומו-לסבית הנלחמת באקטיביות ובפרובוקטיביות כנגד הכיבוש הישראלי בשטחים, וכנגד עוולות אחרות. בין היתר הפגינה הקבוצה כנגד הכיבוש בשני מצעדי הגאווה האחרונים, פעלה למען רווחתם של הפלסטינים המצויים בעוצר ובסגר, הפגינה בעד עניינים חברתיים וכנגד אלימות נגד נשים.
הקבוצה תומכת באירועים הומו-לסביים אלטרנטיביים ובמסיבות אלטרנטיביות כאלנבוץ', מצעד הגאווה האלטרנטיבי שהתקיים בד בבד עם מצעד הגאווה האחרון ואירועי ה"קווירחנה". באום עצמה פעלה בעבר רבות במסגרת קל"ף - בתחום ההסברה, והייתה חברת ועד בארגון. היא הייתה בין המפיקות של חוברת שהוציאה קל"ף בשם: "לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות". באום חברה גם בארגוני זכויות אדם אחרים: הארגון הפמיניסטי "אישה לאישה", בית הספר הקהילתי לנשים שהייתה בין מייסדותיו ו"קואליציית נשים למען שלום צודק".

למה דווקא היא? דר' דלית באום היא פעילה ותיקה ונמרצת בארגונים שונים לזכויות אדם. במקרים רבים אף עומדת בראשם. כך המקרה עם "כביסה שחורה", קבוצה אלטרנטיבית הפועלת מחוץ למסגרת הארגונים ההומו-לסביים השונים, הבועטת במוסכמות כמו אי כניסת ארגוני הקהילה למאבק הפוליטי של ימין או שמאל. היא משתתפת במאבקים שמאלניים ברורים ביותר: מאבק נגד הכיבוש, מאבק נגד אפליה מכל סוג שהוא ומאבק בעד זכויות אדם.

מיכל עדן
חברת מועצת עיריית תל-אביב-יפו, יושבת ראש הוועדה לענייני הומוסקסואלים, לסביות, בי וטרנס בעיריית תל-אביב-יפו.

מיכל עדן הייתה לבת הקהילה הראשונה אי פעם, שנבחרה על ידי הציבור הכללי ואף נכנסה לרשות רשמית כלשהי. בשנת 1998 היא התמנתה לתפקיד חברת מועצה בעיריית תל-אביב-יפו. מאז עסקה עדן במסגרת העירייה בעניינים שונים הקשורים לקהילה: יזמה את הקמתו של בית "דרור" לנוער הומו-לסבי במצוקה, יזמה את מתן ההטבות על ידי עיריית תל-אביב-יפו לבני זוג שאינם נשואים ברבנות, ובכלל זה בני זוג מאותו המין. עדן פתחה רישום ארצי לזוגות מאותו המין, יזמה כנסים בנושאים הומו-לסביים שונים - טרנסג'נדריות, הומוסקסואליות ויהדות ותרבות לסבית, יזמה השתלמויות למורים, פסיכולוגים יעוציים ומנהלי בתי ספר, המריצה את העירייה להעניק סיוע כספי לאירועי וויגסטוק 2002 ולאירועי קל"ף במסגרת אירועי הגאווה. כן סייעה לאירועי שבוע המודעות לאיידס ויום הזיכרון לאלה שמתו כתוצאה מפגיעתה של המחלה.
בהיותה יושבת ראש פורום "גיאות" סייעה עדן בהעברת תיקון לחוק זכויות החולה, הקובע כי לבני זוג מאותו המין מגיעות זכויות בעניין זה (תיקון זה עבר בינתיים רק בקריאה ראשונה). בנוסף, תמכה עדן במאבק האגודה כנגד סגירת הסניף בחדרה. היא השתתפה במשלחת הקהילה שנפגשה עם נשיא המדינה, משה קצב, וסירבה להיפגש עם ראש הממשלה אריאל שרון, עקב מדיניות ישראל בשטחים.

למה דווקא היא? מיכל עדן הייתה השנה אחת הפוליטיקאיות הבולטות ביותר בקהילה. היא יזמה את פתיחת מרכז "דרור", מרכז טיפולי והלנתי לבני נוער מהקהילה ההומו-לסבית שנותרו ללא קורת גג כיוון שנזרקו מביתם בגלל נטייתם המינית. היא קידמה את נושא הזוגיות ההומו-לסבית בשני צעדים משמעותיים: יזמה את החלטת עיריית תל-אביב-יפו להכיר גם בזוגות שאינם נשואים ברבנות, ובכלל זה זוגות הומו-לסביים, כזוגות נשואים לכל דבר, לצורך קבלת הטבות במתקנים ובמוסדות עירוניים. היא פתחה ברישום של זוגות הומו-לסביים בעירייה, כדי להבטיח כי בעתיד יהיה מאגר מוכן של זוגות מהקהילה, שיוכלו לדרוש מהרשויות השונות את זכויותיהם הלגיטימיות. רישום זה נעשה תוך מאבק בעירייה, מאבק שכלל אף התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לנושא. עדן יזמה מתן כספים מעיריית תל-אביב לקל"ף ולאגודה לצורך אירועים הומו-לסביים וסייעה למאבק האגודה, שכשל לבסוף, לגבי הסניף בחדרה.

מיכאל רועה
סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו.

מיכאל רועה השתתף באירועים רבים של הקהילה. הוא נראה בטקס פתיחת הכנס השנתי של ארגון "קשת גאווה", ארגון המאגד תחתיו ארגונים הומו-לסביים יהודיים מרחבי תבל, נצפה בטקס פתיחת בית קל"ף, שניתן לעמותה בתמיכתו האקטיבית, נחזה בכנס הייסוד של המועצה הפוליטית לזכויות קהילת הלהט"ב ונכח, כמובן, גם באירועי הגאווה. ביחד עם מיכל עדן, הוא המריץ את עיריית תל-אביב-יפו לתת כסף לאירועים ולארגונים שלנו. הוא סייע למתן לגיטימציה לקהילה בתוך העירייה ועזר לציבור הטרנסג'נדרים.

למה דווקא הוא? מיכאל רועה משחק תפקיד דומיננטי מאוד בתחום מתן הכספים מהעירייה למוסדות הקהילה. לולא השתדלנות שהפעיל רועה בעירייה, לא בטוח שהיה ניתן כסף לארגונים ולאירועים שליוו אותנו השנה. מלבד זה, רועה הוא, בכל השנים ובמיוחד השנה, ידיד גדול של הקהילה ההומו-לסבית במסדרונות עיריית תל-אביב-יפו. למי שלא זוכר, גם אילן שיינפלד העיד שהוא מסייע רבות לעסקים הורודים בעיר.